מזימות מחוכמות

בעיקר לינוקס לשימוש ביתי

משחררי העבדים: תיעוד משחק — 9 בדצמבר 2017

משחררי העבדים: תיעוד משחק

החד"פ המשיך! זהו תיעוד ההמשך לחד"פ הקודם ששיחקנו, והפעם כבר שיחקנו בידיעה שבסבירות גבוהה נמשיך את המשחק מתישהו.

השתמשנו בשיטה "ואנור" שהיא גרסה עברית של "עולם המבוך".

הנפשות הפועלות:

דאיו: כוהן טרול. מאמין בטוב הבסיסי של כל בני האדם. אין איש רע, יש איש שרע לו. מסתייג מהיחס המגונן של לי כלפיו (שוחק ע"י סיגל).

לי (ליזבת): לוחמת צעירה, אמיצה וחזקה. נסיכה פריווילגית שגדלה עם כפית זהב בפה. לא ממש מתחברת לדאגות היום יום של אנשים שצריכים לשרוד. דואגת מאוד לדאיו הקשיש, שספק אם בגילו המתקדם (45) צריך להתרוצץ בין סכנות (שוחקה ע"י תום).

קמאוס: גובלין טרובדור. עבד נמלט מסדנאות גטבטור. שומר המסורות הסודיות של הגובלינים העבדים. רוצה לצאת לחופשי ולספר לעולם על קורות עמו (שוחק ע"י רובין).

מהלך ההרפתקה:

דאיו ולי נפרדו ממאוס הנוכל, שהחליט להישאר על האי זירנאק כדי לנסות למשות את אוצרם הטבוע מהים. מה שהוא לא ידע הוא שבתליון שעל צווארה הבריחה לי ביצי תולעי משי מהצפון, סחורה שערכה לא יסולא בפז מחוץ ליבשת הצפונית. דאיו ולי החליטו לכוון לגטבטור, הנמל הגדול היחיד בסביבה, שם יוכלו אולי להשיג ספינה אחרת ולהפליג ליבשת (גם אם לא ישירות לטיאר, משום שגטבטור וטיאר נמצאות ביחסי עוינות). דאיו ולי ידעו אמנם על יחסם הבסיסי העוין של של אנשי גטבטור לכל מי שאינו בן אנוש, אך הם לא ראו ברירה של ממש.

לאחר כמה ימים של מסע מכפר דייגים לכפר דייגים, בדילוג בין איי הדקרים בדרך לגטבטור, בכפר דייגים באי מצפון לגטבטור, הם ראו גובלין נמלט ובעקבותיו חיילים שצועקים "עבד נמלט!". לי ודאיו לא חשבו פעמיים, ומיד קראו לו אליהם וניסו להעמיד פנים שהוא העבד שלהם. קמאוס, הגובלין הנמלט ניסה לזרום עם זה, אך החיילים לא השתכנעו והגיבו באלה לראשה של לי. לאחר רגע של הלם לי הגיבה בפירוק מהיר ויסודי של החיילים החצופים (דאיו וקמאוס עזרו גם).

למרבה הצער, הכפר היה מלא בצופים מאחורי דלתות מוברחות, וכעת לי ודאיו הבינו שהם כנראה פושעים נמלטים בעצמם. הם ערכו היכרות עם קמאוס, שסיפר להם על חייו כעבד ועל רצונו בחירות, ובסה"כ ריגש את ליבותיהם הרכים. החבורה ניסתה להבין לאן פניהם עכשיו, כשנראה שהנתיב לגטבטור סגור בפניהם. קמאוס אמר שהוא מכוון אל האי הצפוני רוּטַר, שם ידוע לו שפועלת רשת מבריחים שבעזרתה יוכלו אולי לצאת מהאיים ולהגיע ליבשת.

החבורה יצאה צפונה בזהירות, מנסה לשמור על פרופיל נמוך. בצפון האי, במקום בו רצו לחצות את המיצרים לרוּטר, הם הצליחו לשכור את שירותיו של מוּרי, דייג קשה יום שישיט אותם (כדי להסתיר את קמאוס הוא נכנס לשק גדול שאותו דאיו נשא מהרגע שהם נכנסו לכפר). אלא שבדיוק כשהדייג עמד לשחרר את החבלים ולצאת לדרך נשמעה צעקה "גנבי עבדים!" וחיילים התפרצו לרציף והצביעו על הרפתקנינו. מוּרי הדייג החליט שאולי עדיף לחזור ולקשור את החבל, ודאיו טוב הלב נאלץ להמם אותו במכת אלה בעוד לי מתחילה לחתור בכל הכוח.

לרוע המזל, החיילים מיד קפצו על סירות משלהם והחלו במרדף, והוסיפו על כך ירי בחצים על הסירה הנמלטת. לאחר שראו הרפתקנינו שהם לא מצליחים לברוח ושבמצב הנוכחי המרחק נותן יתרון לחיילים עם הקשתות, הם שינו כיוון וחתרו ישירות לכיוון החיילים. הם התנגשו בסירות שלהם ואז בכוחות משותפים הפכו את אחת מסירות האויב והצליחו להימנע מלהתהפך בעצמם. לאחר שעשו זאת הם איימו על יושבי הסירה הנותרת שאם הם ימשיכו לעקוב אחריהם דמם בראשם (כולל פירוטכניקה של אור וצבעים ואיומים על רצון האלים מצדו של דאיו). יושבי הסירה היססו והחליטו שמוטב לנסות לחלץ את חבריהם מהמים, בזמן שהרפתקנינו התרחקו בחתירה מהירה.

הם הגיעו לחופי רוּטַר ונטשו את הסירה על החוף עם מוּרי המעולף בתוכה והמשיכו צפונה בחיפוש אחר גורלם!

בסוף המשחק לי עלתה דרגה וקמאוס החליט שהוא עומד לכתוב פואמה על עלילותיה של לי, שהרשימה אותו עמוקות.

סיכום

מה אפשר להגיד?! היה כיף אדיר, ולמרות המרכיבים המאוד בסיסיים של הסיפור (יש אפילו סכנה שהמנחה חטא מעט לעקרון "הוסיפי פנטזיה" שאמור היה להנחות אותו) היה מעניין, היה מתח והיה אקשן. החוקים אמנם סופר פשוטים, אבל הם מרגישים בעלי משמעות, וכל גלגול היה מותח. מצד שני, לפספס גלגול היה חלק גדול מהכיף, שגם הוסיף צרות משעשעות לחיים וגם נתן נקודות ניסיון, ומי לא אוהב נקודות ניסיון? שחקו בוואנור כבר אמרתי?

מודעות פרסומת
אוצר במצולות: תיעוד משחק — 18 בנובמבר 2017

אוצר במצולות: תיעוד משחק

מוגש פה תיעוד של הרפתקה חד פעמית ששוחקה במשחק "ואנור" – גרסה ישראלית של עולם המבוך, שמגיעה יחד עם עולם מערכה מוכן (ובכן, "ואנור"). את המשחק הנחיתי לשלושה מהשחקנים בקבוצה הקבועה שלי (קבוצת המבוגרים, לא הקבוצה של הבן שלי. בד"כ אנחנו משחקים פאת'פיינדר) בערב שישי ספונטני. ההרפתקה מבוססת על ההרפתקה המוכנה הקצרצרה "שקיעתה של סוסת המים" שניתן למצוא באתר של ואנור.

רקע

ההרפתקנים האמיצים מפליגים על הספינה האורקית "סוסת המים", בדרכם חזרה לעיר הבית שלהם, טיאר, ממקדשי השמש האבודים באיי הצפון. בידיהם תיבה עמוסה באוצרות (מלבד תאוות הבצע הרגילה, מסתבר שהרפתקנינו לקחו הלוואה לא קטנה ממקור מפוקפק בטיאר כדי לממן את מסעם בצפון. חלק מהאוצר ישמש להחזר ההלוואות).

הנפשות הפועלות:

דאיו: כוהן טרול. מאמין בטוב הבסיסי של כל בני האדם. אין איש רע, יש איש שרע לו. סומך לחלוטין על מאוס, שחילץ אותו מיותר מצרה אחת. מסתייג מהיחס המגונן של לי כלפיו (שוחק ע"י סיגל).

לי: לוחמת צעירה, אמיצה וחזקה. נסיכה פריווילגית שגדלה עם כפית זהב בפה. לא ממש מתחברת לדאגות היום יום של אנשים שצריכים לשרוד. דואגת מאוד לדאיו הקשיש, שספק אם בגילו המתקדם (45) צריך להתרוצץ בין סכנות (שוחקה ע"י תום).

מאוס: ננס נוכל תוהני ותחמן. נוטה להיכנס לצרות אבל גם יודע להיחלץ מהן. לו ולאחד מנערי הסיפון, ג'ורג', יש תכנית לסלק את האוצר ולחלק אותו ביניהם (שוחק ע"י דן).

ההרפתקה

המסע הרגוע על המים הופרע ע"י סערה באופק הדרום מזרחי. קפטן שן שחורה הודיע לנוסעים שהוא מכוון מערבה, קרוב יותר אל איי הדקרים, כדי לעקוף את הסערה.

למרבה הצער הסערה תפסה אותם, ולבסוף הטיחה את "סוסת המים" על שרטון. גוף הספינה נפגע, והדבר העיקרי שהחזיק את הספינה מעל המים היה השרטון. בעוד דאיו ולי בחדרם מתחת הסיפון, מאוס התגנב לתא הקפטן כדי לנסות להבין איפה הם נמצאים ואם יש אי בקרבת מקום. הוא ראה במפות שהם ליד האי זירנאק, שם שהוא כבר שמע בהקשר לא סימפתי. חיטוט בזיכרונו הזכיר לו פאב מלוכלך בו מלח שיכור סיפר לו איך צוותו נטרף ע"י סאהוגינים — אנשי כריש נוראים — לחופי זירנאק.

מודאג, אך עם ראשיתה של תכנית, ירד מאוס לבטן האנייה לקרוא ללי ודאיו. כשהבינו מה קרה, הם עלו לסיפון. למרבה הצער, בעת שהם ניסו לתצפת מעבר למעקה ולראות אם הם רואים אי, גל גדול טלטל את האנייה. מאוס הושלך מהאנייה והתרסק לתוך השרטון ולי נפלה למים. למרבה הצער, מלבד סכנת טביעה, הסתבר שהמים שורצים (הפתעה!) סאהוגינים, שהחלו לנעוץ שיניים וחניתות לתוך ההרפתקנים. דאיו, שראה את המהומה, קפץ אל המים אף הוא כדי לסייע, אך כמעט נהרג בעצמו. אחרי קיצוץ מספר סאהוגינים הצליחה לי לחלץ את דאיו ומאוס מהמים וליצור צלצל מחובר לחבל מחפציה והם הצליחו למשוך את עצמם בחזרה לסיפון. במילים אחרות, למרבה המבוכה של דאיו, לי הצילה לו את התחת.

על הסיפון הייתה מהומה. סאהוגינים נלחמו באנשי הצוות בכל מקום. לי ודאיו מיד ניגשו לעזור בקרב. מאוס, לעומת זאת, מיהר לבטן האנייה, ובכוחות על־ננסיים (מפתיעים למדי לנוכח כוחו העלוב) הצליח לשאת את תיבת האוצר, לעבור בין הלוחמים ולזרוק את התיבה לתוך אחת מסירות ההצלה. לאחר מכן הוא זעק לשאר ההרפתקנים (וגם לשותפו לקונספירציה, האורק ג'ורג') להצטרף אליו לסירת ההצלה. הם שלשלו עצמם מטה למים והחלו חותרים לכיוון מה שהם חשבו שהוא החוף.

למרבה הצער, מאוס, שראה את המפות וחשב שהוא יודע לאן לחתור, התבלבל לחלוטין וגרם להם לחתור במשך זמן מה לכיוון הלא נכון. כשהם הבינו שיש בעיה וניסו לתקן בא גל גדול והפך את הסירה. במאמץ ניכר הצליחו החברים לעלות חזרה לסירה, אך האוצר ירד למצולות. גם ג'ורג' לא נראה בשום מקום…

עייפים, חבולים ומדוכאים מצאו ההרפתקנים את עצמם על חוף סחוף רוחות. הסערה נגמרה. למרבה שמחת חלקם, כמה שעות לאחר הזריחה שוטט לתוך המחנה המאולתר שלהם ג'ורג' חבוט ומבולבל. באופק הם יכלו לראות את "סוסת המים" עוד תקועה על השרטון, אך לא היה להם דרך לדעת מה מצב הצוות. מאוס החל להגות תכנית כיצד לצלול במים שורצי הסאהוגינים בחיפוש אחר האוצר, ואנחנו נפרדנו מהם עד להרפתקאות הבאות!

סיכום:

המשחק היה ממש כיף ומשב אוויר רענן אחרי תקופה ארוכה עם פאת'פיינדר, שכעת, בדרגות גבוהות, הפך להיות מלאכה לא קלה. יצירת הדמויות עצמה הייתה מיני משחק, וכבר בנתה כמה מצירי הדרמה המרכזיים בהרפתקה (המתח בין דאיו ולי. הציר של ג'ורג' ומאוס). המשחק עצמו היה קליל מכנית מצד אחד, אך הגלגולים לא חשו חסרי משקל. זה לא היה נרטיבי בלבד, והדמויות נפגעו קשות, ובשלב מסוים לא הייתי בטוח שכולם ישרדו. מכניקה מגניבה מאוד של עולם המבוך אומרת שכל כישלון בקובייה (תוצאה של 6 ומטה) נותנת לשחקן הנכשל נקודת ניסיון. כך, בסיום ההרפתקה, כשחילקנו ניסיון (מה שבהרפתקה חד פעמית רגילה אולי לא אמורים לעשות, אבל רציתי לראות את הדינמיקה של זה, ואני גם משתעשע ברעיון שהחבורה העליזה הזאת תצא לעוד כמה הרפתקאות), דאיו ומאוס, שהפליאו בגלגולים גרועים בכמה נקודות בהרפתקה, עלו לדרגה 2!

יאללה, שחקו בוואנור ובעולם המבוך!

מי שרוצה לשמוע את המשך עלילות החבורה יכול לפנות לכאן.

תיעוד משחק — 9 בנובמבר 2017

תיעוד משחק

כן כן, בלוג על לינוקס. יאדא יאדא. אני לא מספיק חשוב כדי להחזיק בלוגים שונים לכל תחום גיקיות שלי.

תיעוד ההרפתקה

זה תיעוד של משחק התפקידים שאני מריץ לבני והחברות והחברים שלו. הם בני 7–9 ואנחנו משחקים פאת’פיינדר עם כמה וריאציות קטנות (הקפדה חלקית בלבד על כלכלת מהלכי הקרב המסובכת, בעיקר כי אני לא מצליח לזכור הכל, וכלכלת נק"ן ועליית דרגה שעובדת אחרת לגמרי מהרגיל ולחלוטין לא מתבססת על הרג מפלצות לנק"ן, אלא על שיתוף פעולה, חשיבה מקורית, השגת מטרות שהחבורה מציבה לעצמה וכו’. אולי אכתוב על כך בהמשך).

שילבתי פה תמונות שונות. את כולן אני ציירתי עבור המשחק.

הנפשות הפועלות:

אוסיריה: בת אנוש כוהנת סרנראה

אוסיריה

זירול: חצי אלף סייר

זירול

טאמינה: ננסית כושפת ממסורת פיה

טאמינה

מיה: בת אנוש כושפת ממסורת מאגיה

מיה

נמר: בן מחצית דרואיד; מלווה בזאב הגדול אומץ

נמר
אומץ

קאזמוק: גמד נוכל

קאזמוק

תקציר הפרקים הקודמים: החבורה נפגשה סביב משימה משותפת לאבטח שיירה של סוחרת, ששמעה על דברים לא נעימים בעיירה נינורה, שהייתה התחנה הבאה במסע שלה. הדברים הלא נעימים התבררו כשלדים מהלכים שתוקפים את העיירה. בעקבות השלדים הגיעו ההרפתקנים לתוך הריסות עתיקות בביצה שבאזור. לאחר הרפתקאות שונות הם הצליחו להניח את ידם על עתק שנקרא קדרת התאובה, שהיה המקור לשלדים, לא לפני שהם הצליחו להסתבך עם המכשף זוליפיק, שניסה לשאוב את כוחה של הקדרה, ופוטנציאלית גם עם ראגממיר, דמות לא ידועה שזוליפיק כנראה משרת. הם כן גילו שבהרי הערפל אותו ראגממיר בונה טירה ענקית. אקדח במערכה הראשונה וגו’.

לאחר מציאת קדרת התאובה הם זכו לאות מהאלה סרנראה, ששלחה אותם לעיר הנמל הדרומית ארקוצה, כדי שיפקידו למשמורת את הקדרה במקדש סרנראה שם.

בדרך דרומה הם נקלעו לעמק מיושב גובלינים והובגובלינים, שסבל תחת עולם הכפול של כנופיית שודדים, שהפכה את הדרכים ללא בטוחות, ושמאן מרושע שהטיל קללות שהפכו באופן הדרגתי את קרבנותיו לעבדים חסרי רצון. לאחר שהם גייסו לצדם מנהיגה מקומית (שהושמה במעצר בית אצל הוריה לאחר שהובילה מתקפה כושלת נגד השמאן), ולאחר קבלת עזרה משמאנית קשישה שהתבודדה ביער בעשור האחרון, הם הצליחו לבסוף לנצח את השמאן ואת רוח הקללה ששרתה אותו, ולאחר מכן להביס את השודדים המקומיים. הם יצאו דרומה כגיבורי העמק.

תיעוד ההרפתקה מתחיל בסשן ה־25 למשחק.

סשן 25

ההרפתקנים הצעירים הגיעו לעיר הגדולה ארקוצה, שם נמצא המקדש הגדול של סרנראה, בו הם התכוונו להפקיד למשמורת את קדרת התאובה, עתק נורא שמנפיש מתים שהם מצאו בהרפתקה הראשונה שלהם כבר לפני די הרבה זמן (בזמן אמתי. במשחק זה היה לפני חודש בערך, במציאות זה היה לפני כארבעה חודשים). כשהם הגיעו לעיר הם שמעו שראשת המקדש נפטרה לפני כמה שבועות והמקדש באבל. מיד בהגיעם למקדש הם נתקלו במישהי שהציגה עצמה כשומרת הגנים, אמרה שהיא ציפתה להם ושהיא לא יכולה לדבר, אבל שאסור להם לסמוך על ראש המקדש החדש.

ההרפתקנים הצעירים התקשו להחליט מה לעשות. הם נפגשו עם ריקארדי, ראש המקדש החדש, שהיה נחמד ולבבי אליהם, אע"פ שלא ציפה לבואם. הם היססו, אך לבסוף סיפרו לו על קדרת התאובה. הוא גילה עניין רב והציע לשמור אותה במקדש, אך בשלב זה ההרפתקנים נמלכו בדעתם והחליטו לא למסור את הקדרה. הוא נשאר לבבי, והציע להם חדרים למגורים במקדש, הצעה שהם קיבלו.

ביאושם וברצונם לקבל אות מסרנראה הלכו ההרפתקנים במקדש בין פסלים שלה בניסיון לקבל ממנה דאוס אקס מכינה נוח. לא עבד.

סשן 26

עכשיו אנחנו מגיעים לראשונה לסיפור רקע של אחת הדמויות. זירול, הסייר חצי האלף, הגיע במקור מארקוצה. הוא גדל עם אמו האלפית ביער קיטוס הסמוך לעיר, בעוד אביו הסוחר חי בעיר. מסיבה לא ידועה, כת של כושפים תקפה לפני כמה שנים את התיישבות האלפים ביער וחיסלה ככל הנראה את כל מי שהיה שם. האלפים הצליחו להבריח חלק מהצעירים אל מחוץ ליער, וביניהם את זירול, שהיה נער. קצת לאחר מכן הוא יצא להרפתקאות. כעת הוא שב לעיר לאחר שנעדר ממנה חמש שנים, ובאופן טבעי הוא רצה לראות את משפחתו.

אני רוצה לציין שאת סיפור הרקע עיבדנו יחד, אבל את כל הפרטים המרכזיים השחקן המציא (הוא בן 9!).

ההרפתקנים הלכו לבקר בבית אביו של זירול, שם פגשו משרת זקן ששומר על האחוזה, שסיפר להם כי האב במסע מסחרי ויחזור רק עוד כמה שבועות. אחיו הצעיר של זירול נמצא יחד עם האב אך אחותו הגדולה מסתובבת בעיר. המשרת לא היה בטוח היכן היא, אבל הוא ידע שהיא פוקדת אתר עלייה לרגל של הרפתקני האזור — פונדק שנקרא "האורק הזהוב".

המשרת מאוד לא התלהב מהנוכחות של חבורת ההרפתקנים המלוכלכת הזאת, בעיקר כשהיא מלווה בזאב גדול, ודי רמז לזירול שהוא מעדיף שהם ימצאו לעצמם מקום אחר להתגורר בו. זירול היה מנומס, נהנה מהכנסת האורחים אבל אמר שהם לא יישארו. הם החליטו לכוון לפונדק "האורק הזהוב".

מחוץ לשער האחוזה חיכתה להם ריאולי, שומרת הגנים של המקדש. היא לקחה אותם לביתה, ברובע העני של העיר. הדגשתי כמה המקום שלה קטן וצפוף (חדר מרתף אחד), אחרי האחוזה של זירול.

ריאולי ספרה להרפתקנים שלוגאנה (ראשת המקדש המנוחה) סיפרה לה שהיא קיבלה אות שיגיעו לכאן חבורת גיבורים שנושאים עתק נורא שהם מביאים למשמורת. אלא שלפני שבועיים נתקפה לוגאנה במחלה פתאומית שקסמי הריפוי לא הצליחו לעצור. תוך יום היא נפטרה.

ראש המקדש החדש הוא אדם שתמיד נראה לריאולי תאב כוח ולא מאמין אמתי. כנראה שגם לוגאנה לא ממש סמכה עליו כי היא לא שתפה אותו לגבי האות שקיבלה.

ריאולי אמרה שמאז שהוא ראש המקדש הגיעו כל מיני טיפוסים מפוקפקים למקדש, והוא עצמו יוצא ליעדים לא ידועים בשעות הלילה.

כמו מחפשי הצרות הסדרתיים שהם, ההרפתקנים מיד התנדבו לארוב לראש המקדש ולעקוב אחריו בלילה. מה שכמובן פתח את הוויכוח הרגיל בין הגמד הנוכל קאזמוק והזוטון הדרואיד נמר מי מהם צריך להיות זה שיתגנב. הקבוצה התערבה והוחלט שיותר בטוח שהם ילכו שניהם.

סשן 27

אחרי הביקור אצל ריאולי השעה עוד הייתה שעת אחר הצהריים וההרפתקנים החליטו ללכת לפונדק האורק הזהוב, לשאול על דריינה, אחותו של זירול.

אלא שבדרך לפונדק היה השוק של ארקוצה, הידוע בכינויו "השוק הריחני" (על שם ריח הדגים הרקובים הנישא ממנו למרחוק).

תיאור השוק הצבעוני הכניס את ההרפתקנים לאקסטזה, וכך גם ההבנה שהכסף שהם צברו בהרפתקאות הקודמות, שבאזורים הכפריים לא היה שווה הרבה, יכול לקנות הרבה מאוד פה בשוק.

מכל המקומות האפשריים הם נתקעו באיזו מאפייה, והתחילו להזמין את כל סוגי העוגות ולזלול אותן. הם גם נזכרו שלפני ההגעה לארקוצה הם כבר אמרו שגם לקאזמוק הנוכל וגם לאוסיריה, כוהנת סרנראה, יש יומולדת ממש עכשיו. הם תכננו לחגוג מיד אחרי שהם ימסרו את קדרת התאובה, אלא שהם טיפה שכחו מזה בכל ההתפתחויות.

כך שהחגיגה במאפייה הפכה למסיבת יומולדת ספונטנית והשמחה הייתה רבה.

לאחר שהם הסדירו את החשבון (כמה מטבעות זהב ולא יותר…) הם המשיכו לאורק הזהוב, אותו מנהל, כמובן, האורק חאזקוף. הוא לא זהוב, אך יש לו מוהוק צבוע בצבע זהוב מתכתי.

הם שאלו את חאזקוף על דריינה (אחותו של זירול הסייר), והוא אמר שהיא סיירת שמסתובבת פה הרבה. הוא לא ידע איפה היא, אך הוא חיבר אותם עם ניקוס, סייר נוסף שאמר שהיא לאחרונה הולכת הרבה ליער קיטוס (שם נמצא בית נעוריו של זירול, שהושמד ע"י כת הכושפים "היד של זרור").

פה המקום לציין שהכושפת מיה חזרה ואמרה בערך מהרגע שהיא שמעה את הסיפור על הכושפים שהשמידו את התיישבות האלפים ביער קיטוס שחייבים ללכת לשם ולחפש רמזים. אישית אני חושב שהיא בעיקר הרגישה (במידה רבה של צדק) שזה מקום שניתן למצוא בו יותר אקשן וקרבות מאשר בלב העיר. היא טיפה צמאת דם.

אז עכשיו סוף סוף היה תירוץ ללכת לשם!

החבורה החליטה שעדיף להם לא לחזור לחדרים שניתנו להם במקדש סרנראה והם שכרו חדרים בפונדק. לאחר מכן הם הזמינו כמות אדירה של פירות ים והמשיכו בחגיגת הזלילה מקודם. יכול להיות שהשחקנים היו קצת רעבים 🙂

וזה המקום שהגענו אליו. הם מתכננים שבלילה הדרואיד והנוכל ילכו לארוב לראש המקדש ולראות לאן הוא מסתלק בלילות. בהמשך הם מתכננים ללכת ליער קיטוס בתקווה לפגוש את דריינה ואולי לגלות מה בדיוק היא מחפשת שם.

סשן 28

הלילה ירד וקאזמוק, הגמד הנוכל, נמר, הזוטון הדרואיד, ואומץ, הזאב שלהם, יצאו לבלוש אחרי ראש המקדש ריקארדי. הם ארבו לו בחשכה, וכשיצא עקבו אחריו (למרות כמה גלגולים מחרידים של הנוכל, דעתו של ראש המקדש הייתה מוסחת והוא לא הבחין בהם, כנראה כי זה לא ממש התאים לי). הוא יצא את חומות העיר והגיע לאיזה בית, לשם נכנס.

הנוכל והדרואיד ניגשו להקשיב ושמעו את ראש המקדש מדבר עם אנשים: "התכנית שלנו כמעט הושלמה. המקדש בידינו. אני יודע שאתם עובדים כבר כמה זמן על המשלחת למקדש סרנראה העתיק ביער, כדי לחלץ ממנו את מקבת בורוג, אבל יש עתק רב עצמה הרבה יותר קרוב להישג ידינו. חבורה שהגיעה לעיר מחזיקה בקדרה שיש לה כוחות תאובה אדירים. צריך להשיג אותה מהם".

קאזמוק ונמר חזרו אל החבורה ועדכנו את כולם על מה ששמעו, ועל האימות לחשדותיהם לגבי רשעותו האינסופית של ראש המקדש!!! החבורה החליטה לגשת למחרת לדבר עם ריאולי, שומרת הגנים של המקדש, ולומר לה מה ששמעו.

בבוקר הם התלבטו כמה זמן והחליטו לגשת שוב אל מקדש סרנראה. אחד הפקידים שהם פגשו שם קודם קידם את פניהם בשמחה ואמר שהם בוודאי רוצים לפגוש את ריקארדי, ראש המקדש. הם אמרו שהם לא צריכים לפגוש אותו, והיו מספיק חכמים (להפתעתי) לא לומר דבר על כך שכוונתם לפגוש את ריאולי.

מאידך, הם החליטו שזה זמן טוב לנסות לומר לפקיד שראש המקדש מרושע. הפקיד נעשה מבולבל מאוד. הוא לא היה בטוח אם זה הומור של הרפתקנים ולבסוף, לאחר שהם אמרו לו כל מיני דברים סותרים ("סתם צחקנו", "לא, הוא באמת מרושע", "אנחנו נהרוג אותך"…) החליט שהכי בטוח פשוט לברוח משם.

ריאולי התקרבה בחשאי אל אוסיריה, כוהנת סרנראה של החבורה, ובזמן שכולם הציקו לפקיד לחשה לה שזה מקום ממש גרוע לשיחה ושיגיעו שוב לדירתה תוך חצי שעה.

החבורה יצאה לכיוון שכונות העוני, לדירתה של ריאולי. מהר מאוד הבחינו כמה מהם שעוקבים אחריהם. זירול הסייר החליט להתעמת עם העוקבים וצעק "ראינו אתכם! צאו מהמחבוא".

ואז, אכן, יצאו מהמחבוא שישה טיפוסים שניתן לכנותם מפוקפקים, והקיפו את החבורה.

וכאן הסתיים המפגש, כשהשחקנים צועקים במחאה "קרב עכשיו! קרב עכשיו". אני לא בטוח כמה הם העריכו את הקליף האנגר המאורגן היטב שאלתרתי

סשן 29

היום היה מאוד מרגש כי היה קרב, אבל סיפורית לא קרה הרבה. ההרפתקנים נלחמו בחבורת מפוקפקים שהייתה די קשוחה, וכמעט הרגה את טאמינה, הכושפת הננסית. אגב, ולא בפעם הראשונה, לחש ההרדמה של טאמינה התגלה כאחד הנשקים החזקים ביותר. המפוקפקים רצו, כמובן, את קדרת התאובה.

לאחר שחלקם הובסו, חלקם הורדמו, חלקם ברחו וחלקם נכנעו, ההרפתקנים תיחקרו את המפוקפקים, שהיו מוכנים רק להודות ששלח אותם גורדוש מ"החבלים" (גילדת גנבים מקומית). כשהם נשאלו אם הם יודעים משהו על ריקארדי שפתיהם היו חתומות. אוסיריה, כוהנת סרנראה והדיפלומטית של החבורה, חשבה קצת ואחרי התייעצות מהירה עם החבורה הציעה להחזיר שלושים מטבעות זהב לכל פושע כדי שיספרו את מה שהם יודעים.

הפושעים, שמצבם נראה די רע לאחר שההרפתקנים בגדול שדדו אותם מהתשלום שהם קיבלו על העבודה (אם זה לא ברור, ההרפתקנים לקחו כל דבר ערך שהיה על המפוקפקים), התייעצו ביניהם, והגיעו למסקנה שאחרי הכישלון הזה קריירת הפשע העירונית שלהם גם כך זקוקה לאיזה נופש באיי הדרום.

הם לקחו את הכסף וסיפרו שגורדוש הוא מנאמניו של ריקארדי, והם מאנשי העבודות המלוכלכות של גורדוש.

סשן 30

ההרפתקנים המשיכו לפגישתם עם שומרת גני המקדש ריאולי, שהזדעזע לשמוע את עומק בגידתו של ריקארדי, ראש מקדש סרנראה, שעובד עם פושע ידוע לשמצה כמו גורדוש. היא החליטה לקחת את ההרפתקנים אתה ולנסות לכנס אספת קהילה מחתרתית של חסידי סרנראה הקשורים אליה בעיר. היא הובילה אותם למסבאת "הדג התלת ראשי" שם הם פגשו שניים מידידיה, בעלת המסבאה הזקנה ברונה, ובנה גֶרגי. יחד, הם עמלו כל אחר הצהריים וכינסו בלילה כחמישים חסידים, אותם הם עדכנו, עם עזרת ההרפתקנים, על המצב.

אחרי הגילויים המטרידים אנשי הקהילה חששו מאוד. אחת אמרה שהיא חוששת מקרע, כי רבים בקהילה נאמנים לריקארדי, אחר שאל — מי יוביל אותנו אם ריקארדי בוגד? שתיקה בחדר. ואז, כמו שקיוויתי, נמר (הזוטון הדרואיד) ענה — נראה לי שריאולי צריכה להוביל אתכם. ריאולי הייתה נבוכה ואמרה שהיא רק שומרת הגנים, אבל הקהל התלהב, וכולם הסכימו שהם ילכו אחריה.

לאור העובדה שנראה שריקארדי מנסה לאגור חפצי קסם עצמתיים, הוחלט שיש לעצור אותו מלהשיג את מקבת בורוג.

וכך, הוחלט על חלוקת אחריות: ההרפתקנים יחפשו את מקדש סרנראה העתיק ביער, שננטש לפני 200 שנה, וינסו להגיע למקבת בורוג לפני אנשי ריקארדי. בינתיים, אנשי הקהילה החליטו ליצור מעין מקדש זמני מחתרתי במסבאת הדג התלת ראשי, ולנסות לעשות לו נפשות בקרב הקהילה הרחבה יותר של מאמיני סרנראה בעיר.

סשן 31

עיקר הדרמה במשחק היום הייתה סביב עניין חוץ משחקי. השחקנית שמשחקת את אוסיריה הודיעה, די במפתיע, שהיא פורשת בגלל עומס. החברים מאוד אוהבים אותה והיא מאוד מרכזית במשחק. תכלס, גם לי זה מאוד עצוב. אז בזה התעסקנו בשעה הראשונה של המשחק בערך. כדי להתמודד עלילתית עם הבעיה הוחלט שאוסיריה תישאר לסייע בהקמת קהילת סרנראה המחתרתית במסבאת הדג התלת ראשי.

אחרי שהתאוששנו מהשוק חזרנו למשחק. השחקנים התמודדו עם האבל במסע קניות לקראת היציאה לדרך, קונים ציוד הרפתקנות ומרעננים את כלי הנשק שלהם. ואז זירול העלה תסכול מכך שלא הולכים לפגוש את אחותו. לאחר קמפיין קצר שניהלו זירול הסייר ומיה הכושפת, ההרפתקנים החליטו שהם יעשו הארכה קטנה של הדרך, ובמקום לצאת ישירות צפונה, לכיוון המקדש העתיק, הם יחתרו צפון מזרחה, לאתר היישוב האלפי שנחרב ביער קיטוס, בית נעוריו של זירול, שם הם חושבים שאחותו מסתובבת. זירול אפילו הלך לחפש קשת ארוכה כדי להביא כמתנה לאחותו!

וכמו שקורה תמיד, את כל ההכנות שלי למקדש נאלצתי לגנוז לעת עתה, ובמקום זה אלתרתי להם היתקלות עם חזירי בר תוקפניים ביער, בדרכם לחפש את אחותו של זירול. את החזירים, אגב, הם לא הרגו. נמר הדרואיד, הטיל לחש הרגעת חיות על חלקם, וטאמינה הכושפת הרדימה את הנותרים.

לאחר הקרב היה סשן קצר בו החבורה מאוד ניסתה לשכנע בדרכים שונות את חזירי הבר להפוך לחיות המחמד שלהם. הם די מקנאים בנמר על אומץ הזאבההצלחה הייתה די חלקית, אבל חזירי הבר אכלו בשמחה את הפטריות והשורשים שההרפתקנים ליקטו ביער

סשן 32

בבוקר, ההרפתקנים נפרדו מחזירי הבר והמשיכו בדרכם למושבת האלפים ההרוסה של יער קיטוס. במושבת האלפים הבתים היו בנויים (כמובן) על עצי אלון ענקיים. עוד לא פגשתי קלישאה שלא אהבתי. כעת, כל מה שנשאר מהם הם שברים חרוכים. החבורה התהלכה בין השברים עד שפגשה את דריינה, אחותו של זירול, נוברת בהריסות. לאחר חיבוקים, ברכות והיכרויות הם סיפרו לה על האירועים של הימים האחרונים ועל משימתם במקדש העתיק של סרנראה. היא סיפרה שהיא יודעת על קיומו של המקדש הזה, ושהוא משמש בית לשבט של קובולדים.

לאחר מכן, היא נתנה לזירול כוכב קטן כרוך במטפס עשוי כסף. היא אמרה שהיא לא יודעת מה פירושו של הסמל הזה, אך היא מצאה שניים כאלה בתוך הריסות הבית הישן שלהם, בתוך תיבה קטנה שנותרה שם, תיבה שהיא זוכרת שהייתה שייכת לאמם. היא אמרה שהיא רוצה לנסות לברר מה פירוש הסמלים ובקשה מזירול לנסות לברר גם הוא. היא אמרה שעליה למהר חזרה אל העיר אך בקשה שלא יעזוב את העיר בלי לדבר אתה שוב. היא מאוד שמחה לקבל את הקשת שזירול קנה עבורה.

הכוכב של דריינה

לאחר הפרדה מדריינה המשיכו ההרפתקנים צפונה לכיוון המקדש העתיק. בדרך הם נתקלו בקבוצת קובולדים שנראו די פצועים ומרוטים. הקובולדים היו מאוד חשדנים אך לאחר כמה חילופי דברים התברר שהם גורשו מביתם שתחת המקדש העתיק ע"י איש לבוש שריון שחור, וצבא הביריונים הקטן שלו (כ־20 לוחמים לדברי הקובולדים). הסתבר שהקובולדים עובדים את סרנראה (לה הם קוראים "דרקונית הבוקר") ובראשם עומדת לנזיק, כוהנת סרנראה בעצמה.

כשלנזיק הבינה שהתוקפים שלהם הם כנראה ריקארדי ואנשיו, ושמטרתם להשיג את מקבת בורוג, עליה הקובולדים שומרים כחפץ קדוש, היא רצתה לעזור להרפתקנים במשימתם להשיג את המקבת.

כאן החלה שיחת תכנון ארוכה. להרפתקנים לא היה פשוט כ"כ לחשוב על תכנית התקפה, אך בשיחה עם הקובולדים הם הבינו שלקובולדים יש כניסה סודית שמובילה אל החלל המרכזי של המאורה שלהם. לאחר התלבטויות הם הציעו את התכנית הזאת: הקובלדים ילכו לאזור היער שלפני הכניסה הראשית למקדש ויתחילו לכרות את העצים בסביבה. בתקווה, הרעש יגרום לחלק מהלוחמים לצאת בעקבותיהם ולרדוף אחריהם. הם יברחו ויתפזרו ביער, תוך ניסיון להוביל לפחות חלק מהלוחמים למלכודת שחפרו.

המקדש ביער

בזמן פעולת ההסחה הזאת ההרפתקנים ילכו יחד עם קליקס, הלוחמת הטובה ביותר של הקובולדים, ועם קרוזי, הנוכל המיומן שלהם, ויתגנבו דרך הכניסה הסודית. בתקווה, הם יצליחו לתפוס את ריקארדי בתוך המאורה כשלצידו לא רבים מדי מלוחמיו.

סשן 33

התכנית החלה כמתוכנן. הקובולדים החלו במהומה מול הכניסה למקדש, ולאחר כמה דקות ההרפתקנים נכנסו למאורה דרך הכניסה הסודית. בחדר המרכזי הם נתקלו בכמה מלוחמיו של ריקארדי. קליקס הצביעה על הכיוון של החדר בו הקובולדים שמרו את מקבת בורוג, ובזמן ששאר החבורה החלה להילחם כנגד לוחמיו של ריקארדי, החל נמר הדרואיד לרוץ לעבר איפה שאמורה להיות מקבת בורוג. אלא ששם הוא נתקל בריקארדי, לבוש כולו בשריון לוחות שחור ומנופף במקבת בורוג למולו. הוא מיד החל לסגת וריקארדי בעקבותיו.

מאורת הקובולדים

וכאן הסתברה התכנית שזממה טאמינה הכושפת. היא מיד צעקה לכולם לא לתקוף את ריקארדי בשום אופן. וכך, בעוד החברים נמנעים מלתקוף את ריקארדי המנופף במקבת במסדרון שמחוץ לאולם, וחברים אחרים נלחמים באחדים מלוחמיו בצד השני של האולם, טאמינה הטילה על ריקארדי לחש הקסמת אדם. היא קראה את הלחש וגילתה שאם מישהו תוקף את מי שמנסים להקסים הלחש נכשל אוטומטית ולכן דרשה מכולם להימנע מלהתקיף.

עכשיו, ריקארדי עצמו הוא כוהן בדרגה 5 ולוחם בדרגה 1 ויש לו הצלת רצון ממש טובה (‎+8). מצד שני, לטאמינה יש התמחות בהקסמות, ודירוג הקושי של ההקסמות שלה עומד על 17 (כלומר, ריקארדי צריך היה לגלגל קוביית 20, להוסיף לתוצאה 8, ואם הסה"כ גבוה מ־17 הקסם לא היה משפיע עליו). הוא גלגל 10 (כלומר, תוצאה טבעית של 2 בקובייה). ומהרגע הזה כלום לא היה דומה למה שתיארתי לעצמי.

ריקארדי הסתכל כעת על טאמינה כעל בת ברית ותיקה שלו, שלמרבה המבוכה הוא לא ממש הצליח לזכור את שמה. הוא סיפר לה שהוא השיג את המקבת עבור האדון שלהם והכל בסדר. היא אמרה "מצוין. תן לי את המקבת ואני אשמור עליה. ואתה תחזור לאחור". זה נשמע לריקארדי הגיוני למדי באותו הרגע והוא מסר לה את המקבת (החברים האחרים עוד נלחמו באותו הזמן בלוחמים של ריקארדי בתוך האולם מאחור).

לאחר שהמקבת הייתה בידם, ריקארדי נסוג עמוק יותר לתוך המאורה, והם הביסו את הלוחמים שהיו באולם, ההרפתקנים החלו בריצה מהירה החוצה דרך הפתח הסודי. רק זירול היה סקרן לראות מה יש בשאר המאורה ויצא מהאולם לתוך מסדרון נוסף (לא האחד שריקארדי הלך בו). שם החלו לתקוף אותו עוד לוחמים של ריקארדי שבדיוק הגיעו מבחוץ.

ההרפתקנים האחרים כבר היו כולם בחוץ וזירול נמלך בדעתו (אחרי שמצא את עצמו לבד מול 3 לוחמים) והחל לסגת במהירות גם הוא. הוא הצליח לברוח במהירות ולהסוות שוב את הפתח הסודי, והם כולם מיהרו החוצה אל היער.

וכך, הקרב הגדול מול ריקארדי הסתיים כשהוא בחיים, המקבת בידי ההרפתקנים וכל התכניות שלי לדברים שייקרו לאחר שריקארדי יובס בבלגן מוחלט. משחקי תפקידים!

להתקין מחדש את ליברה אופיס בלינוקס מינט — 20 בדצמבר 2016

להתקין מחדש את ליברה אופיס בלינוקס מינט

מסיבות שונות מצאתי את עצמי מתקין מחדש את ליברה אופיס מחדש. בפעם האחרונה שזה קרה זה היה בגלל משהו שנשבר בליברה אופיס בשדרוג מלינוקס מינט 18 ל־18.1 וכל התפריטים נראו דפוקים. אז להתקין מחדש זה לא כ"כ מסובך, רק כולל טיפה הרבה חבילות. אז הנה זה.

קודם כל בוא נסיר את ההתקנה הקיימת:

sudo apt purge libreoffice*

כדי להתקין מחדש במינט ‏ 18‎.x:

sudo apt install libreoffice-avmedia-backend-gstreamer libreoffice-base libreoffice-base-core libreoffice-base-drivers libreoffice-calc libreoffice-common libreoffice-core libreoffice-draw libreoffice-gnome libreoffice-gtk libreoffice-help-en-us libreoffice-impress libreoffice-java-common libreoffice-math libreoffice-ogltrans libreoffice-pdfimport libreoffice-sdbc-firebird libreoffice-sdbc-hsqldb libreoffice-style-mint libreoffice-writer mint-artwork-gnome mint-meta-cinnamon mint-themes python3-uno

כדי להתקין מחדש במינט 17.3:

sudo apt install libreoffice-avmedia-backend-gstreamer libreoffice-base libreoffice-base-core libreoffice-base-drivers libreoffice-calc libreoffice-common libreoffice-core libreoffice-draw libreoffice-emailmerge libreoffice-gnome libreoffice-gtk libreoffice-help-en-us libreoffice-impress libreoffice-java-common libreoffice-math libreoffice-ogltrans libreoffice-pdfimport libreoffice-presentation-minimizer libreoffice-sdbc-firebird libreoffice-sdbc-hsqldb libreoffice-style-mint libreoffice-writer mint-artwork-gnome mint-meta-cinnamon mint-themes python3-uno

איך אני עובד עם Thunderbird (עברית, יומן גוגל וג'ימייל) — 20 באוקטובר 2016

איך אני עובד עם Thunderbird (עברית, יומן גוגל וג'ימייל)

ת'נדרבירד (Thunderbird, ציפור הרעם להלן) הוא כמובן קליינט הדוא"ל החופשי הפופולרי. אחד מהעקרונות הבסיסיים בארכיטקטורה שלו הוא הרעיון שהרבה מאוד פונקציות דורשות תוספים. אישית, אני מוצא את הארכיטקטורה הזאת פגומה. בעיני, הרבה תוספים צריכים להיות תכונות מובנות של ציפור הרעם. לאחר שזה נאמר, אני מוצא שבתצורה המתאימה מדובר בכלי שעוזר לי לעבודה יעילה עם דוא"ל ויומן. לכן, עיקר הסקירה שלי כאן נוגעת להתקנת תוספים מתאימים.

אעיר שבהפצות שונות ניתן למצוא חלק מהתוספים שאני משתמש בהם בתוך המאגרים. אף על פי כן, בשם האוניברסליות והפשטות, אדריך להתקין את כל התוספים דרך מנגנון התקנת התוספים הפנימי של ציפור הרעם.

פתחו את ציפור הרעם לראשונה. דלגו על המסך הראשון שמציע לפתוח חשבון.

virtualbox_mx-15_20_10_2016_22_49_36

הזינו את הדוא"ל שלכם והססמה. לאחר מכן השאירו את החשבון בברירת המחדל של IMAP. זוהי שיטה שמאפשרת לעבוד ישירות מול חשבון הג'ימייל תוך שמירה של חומרים מינימליים על המחשב. לאחר מכן הזינו שוב את הססמה בממשק של גוגל ואשרו לציפור הרעם לנהל את חשבון הג'ימייל שלכם.

virtualbox_mx-15_20_10_2016_22_49_51

virtualbox_mx-15_20_10_2016_22_50_36

 

עכשיו משהו מאוד חשוב: בברירת המחדל ציפור הרעם מנסה לסנכרן את כל התוכן של חשבון הג'ימייל שלכם לתיקיות מקומיות. לאפשרות הזאת יכולות להיות מגוון יתרונות, אבל לענייני האישי מדובר בכאב ראש שמאט מאוד את העבודה של ציפור הרעם (בעיקר אם יש לכם חשבון ג'ימייל שיש בו 13 ג'יגה של מידע…). כדי לכבות את האפשרות הזאת גשו ל־Account Settings>Synchronization & Storage ותסירו את הסימן מ־Keep messages for this account on this computer. בלי זה, השימוש יהיה הרבה פחות זריז וכיף ואני ממש לא ממליץ על כך.

virtualbox_mx-15_20_10_2016_22_58_17

virtualbox_mx-15_20_10_2016_22_52_16

עכשיו נתקין תוספים. ואלה שמות:

BiDi Mail UI

מאפשר תמיכה בכתיבה מימין לשמאל.

[עריכה ב־14.11.2017: נראה שכרגע ציפור הרעם חושבת שהתוסף הזה לא תואם לגרסה העדכנית (52.4). מה שצריך לעשות כדי להתקין אותו הוא להוריד אותו ידנית מהקישור הזה ואז להתקין אותו בכניסה לממשק התוספים של ציפור הרעם, הקלקלה על גלגל השיניים הקטן ואז בחירה ב־install add-on from file. בהצלחה!]

[עריכה ב־15.11.2017: נראה שהתוסף תוקן. תתעלמו מההערה הקודמת. היא נשארת כי בא לי להשאיר אותה]

gContactSync

מסנכרן את אנשי הקשר מחשבון ג'ימייל.

Lightning

התוסף הזה מותקן כברירת מחדל במערכות רבות, אבל לא, למשל, בלינוקס מינט. זה התוסף שמאפשר את פונקציית היומן.

Provider for Google Calendar

מאפשר את הסנכרון של יומן גוגל.

virtualbox_mx-15_20_10_2016_23_11_12

לאחר התקנת התוספים יש לאתחל את ציפור הרעם. אחרי האתחול התוספים השונים שקשורים לגוגל יבקשו אישורים שונים מחשבון הגוגל. בגדול, תאשרו להם.

כעת יש ליצור יומן גוגל. קליק ימני על אזור בחירת הלשוניות ובחירה ב־Menu Bar בשביל גישה קלה יותר. כעת בחרו ב־File>New>Calendar.

virtualbox_mx-15_20_10_2016_23_12_03

בחרו On the Network

virtualbox_mx-15_20_10_2016_23_15_36

בחרו Google Calendar

virtualbox_mx-15_20_10_2016_23_15_59

הזינו שוב את כתובת המייל שלכם.

virtualbox_mx-15_20_10_2016_23_16_26

ושוב אשרו בגוגל לציפור הרעם לנהל את היומן (כמו שניתן לראות, ארכיטקטורת התוספים גורמת לכך שכל תוסף דורש אישורים נפרדים…).

לאחר מכן יופיע מסך שיאפשר לכם לבחור את היומנים שאתם רוצים לנהל מתוך יומני הגוגל שלכם (אם יש לכם כמה).

זהו בגדול.

 

 

 

 

התאמות נדרשות לעבודה עם ליברה אופיס בעברית — 16 באוקטובר 2016

התאמות נדרשות לעבודה עם ליברה אופיס בעברית

[הדף עודכן ב־15.11.2017]

ליברה אופיס היא חבילת האופיס הנפוצה ביותר היום בלינוקס, והיא יכולה לשרת עבודת עיבוד תמלילים בעברית בצורה טובה. למרבה הצער, לשם כך נדרשות כמה התאמות תצורה לאחר התקנת התכנה. אנסה לסקור בקצרה את הצעדים הנדרשים. צעדים אלה נוסו על דביאן ומספר רב של הפצות מבוססות דביאן (כולל אובונטו ושלוחותיו ומינט לסוגיו). ההוראות שלי מניחות שממשק התכנה באנגלית. אם אתם צריכים עזרה ספציפית עם ממשק שאינו באנגלית – תגידו. אני מניח גם שהמקלדת שלכם מוגדרת למעבר בין עברית לאנגלית. טיפול בהגדרות של עברית בהפצות השונות יטופל בפוסט אחר.

1. פונטים: ראשית גשו למרכז התָכנה והתקינו מספר חבילות שיתנו לכם מבחר פונטים יותר טוב:
התחילו עם culmus, culmus-fancy, שתי החבילות האלה יתנו לכם מבחר נאה של פונטים בעברית המכסים את עיקר סוגי הפונטים הנדרשים. כולם פונטים ברישיון חופשי.
אם אתם רוצים אתם יכולים להתקין את החבילה ttf-mscorefonts-installer, שתיתן לכם מבחר קטן מהפונטים החינמיים (אך הלא חופשיים) של מיקרוסופט. לא חייבים את זה. אישית אני מאוד אוהב את Arial ושמח שתהיה לי גישה אליו.

2. הפעלת העברית: למרבה הצער התמיכה בכתיבה מימין לשמאל בליברה אופיס, בעוד שהיא קיימת וממש לא רעה, כבויה כברירת מחדל ויש להפעיל אותה. לשם כך בחרו בתפריט [את השלב הזה לא צריך לעשות עם עברית מוגדרת כשפת המערכת]:
tools > options > language settings > languages
בתפריט שיהיה לפניכם סמנו ב-V את התיבה: complex text layout ובחרו שם בעברית. לאחר מכן גללו ב-locale settings לעברית. זה יאמר לליברה אופיס לאפשר מעבר לכתיבה מימין לשמאל ויגדיר כתיבה מימין לשמאל כברירת מחדל. לאחר שינויי ההגדרות האלה סגרו את ליברה אופיס והפעילו מחדש כדי שהן ייכנסו לתוקף.

3. התאמת גודל האייקונים לגודל המסך: לפעמים האייקונים גדולים מדי (בעיקר בנטבוקים בעלי מסך קטנטן). ניתן להתאים זאת ב:
tools > options > view
שם ניתן לבחור כל מיני אופציות ב-icon size and style. נסו עד שתמצאו את מה שמתאים לכם.

4. תיקון שגיאות בעברית: כדי שתיקון השגיאות בעברית יפעל יש להתקין תוסף. היכנסו למרכז התָכנה והתקינו את החבילה hunspell-he. אם אתם משתמשים בדביאן, החבילה הזאת לא זמינה. התקינו את החבילה myspell-he במקום. בהזדמנות, מומלץ להתקין את החבילות hspell ו־hspell-gui שנותנות תמיכה בתיקון שגיאות בעברית בתָכנות נוספות כמו עורכי טקסט. אם שפת המערכת שלכם מוגדרת כעברית לא צריך לעשות את הצעד הזה.

5. הגדרת ברירות מחדל של פונטים: אם אתם רוצים, ניתן להגדיר את הפונטים בהם ליברה אופיס ישתמש כברירת מחדל בעברית כאן:
tools > options > libreoffice writer > basic fonts (ctl)

אם אתם מרבים ליצור קבצים שנועדו לעבודה משותפת עם משתמשי וינדוז אני ממליץ בחום שברירת המחדל בתחום הפונטים שלכם תהיה פונטים של מיקרוסופט כמו Arial, Times New Roman וכו'. כך המסמכים שתצרו ייראו כמו שצריך כשייפתחו במעבד תמלילים של מיקרוסופט.

6. קביעת שמירה אוטומטית בפורמטים של מיקרוסופט. אני אישית לא משתמש באופציה הזאת, אבל אם רוב הקבצים שאתם יוצרים הם לשיתוף עם משתמשי וינדוז זה יכול לחסוך עבודה לכו ל:
tools> options > load/save > general > always save as

וקבעו את פורמט השמירה ל־Microsoft Word 2007–2013 XML

7. ניקוד: ניקוד בפריסת המקשים ברירת המחדל (Hebrew) פועלת בהקשה עם Alt יחד עם האות של הניקוד (ס' לסגול וכו'). ניתן להשתמש, לחלופין, במקלדת החביבה עלי, Hebrew lyx.  בפריסת המקשים הזאת ניתן לנקד בהקשה על shift והאותיות הבאות (כל אות כתובה עם הניקוד שהיא מאפשר מלבד מקומות בהם זה לא התאים ואז הם מוקפים סוגריים): קָ (ר: וּ) וֹ פַ שְ דּ (ע: שׂ) (י: שׁ) חִ סֶ בֻ הֱ נֲ מֳ צֵ

ביקורת הפצה: MX-15 — יחי המלך החדש! — 15 באוקטובר 2016

ביקורת הפצה: MX-15 — יחי המלך החדש!

ההפצה האחרונה שהצטרפה למסדר ההפצות האהובות עלי היא MX-15 "Fusion‎"‎, הפצה שההיסטוריה שלה קצת מורכבת ופחות משנה לעניינינו (היא שיתוף פעולה בין קהילת mepis שהייתה לה הפצה מבוססת דביאן, שכבר אינה בפיתוח, וקהילת antiX, שעודנה מפתחת הפצות מבוססות דביאן עם מגוון מנהלי חלונות אקזוטיים). אנסה לספר קצת על מה שיש בה.

ברוכים הבאים
ברוכים הבאים

ההפצה בפסקה אחת

הפצה ידידותית (אם כי פחות מתאימה למתחילים לחלוטין) וקלה מאוד (תפעל סביר גם על מעבד אטום וג'יגה RAM, וכנראה גם פחות), יושבת על בסיס איתן של דביאן Jessie (הגרסה היציבה העכשווית של דביאן), מלאה בכלים גרפיים נוחים למשימות שעשויות להיות מורכבות בדרך אחרת (עוד על כך בהמשך), מגיעה מצוידת במאגר תָכנה משלה שנותן גישה להרבה מאוד תָכנות עדכניות ומתעדכן באופן יום־יומי (בעוד שבסיס דביאן נוטה להישאר עם גרסאות ישנות למדי של תָכנות), כוללת גישה להתקנה ידידותית של קודקים, משתמשת בסביבה גרפית אהובה, עדכנית ונוחה (Xfce 4.12.2, שוב, לעומת Xfce 4.10 שעוד רגע חוגגת ארבע, שנמצאת בדביאן), וכן מגיעה עם כלי נוח לעבודה עם מאגר Backports של דביאן, שמספק גישה למאגר התכנות העדכניות של דביאן ג'סי, שהעבודה אתו בדביאן היא קצת מגושמת (בדביאן נדרשות פקודות מיוחדות כדי להתקין ממנו ולא ניתן לגשת אליו בפשטות דרך Synaptic). כדי לקנח, יש לה תָכנת "התקנה בקליק אחד" של מגוון תָכנות שעשוי להיות מעט מורכב להתקין אחרת (כן כן, אותו הרעיון שזוכה – בצדק – לשבחים כ"כ רבים באובונטו מאטה).

התקנה

כבר כאן יש כמה דברים מעניינים. הראשון: ההפצה מפותחת כל הזמן וזוכה לתכונות חדשות, וניתן להוריד "גרסה עדכנית" שיוצאת כל חודש. אני ממליץ בחום להוריד את הגרסה העדכנית שיצאה בספטמבר 2016, היות שמלבד קיצור הזמן הנדרש לעדכונים עם ההתקנה, היא כוללת גם כמה תכונות חדשות שלא כלולות ב־ISO המקורי של MX-15 שיצא בדצמבר 2015 (ניתן, כמובן, להתקין ידנית את התכונות החדשות, אך הן לא יתקינו את עצמן אוטומטית בעדכונים).

לתכונה המעניינת הבאה: השתמשתם ב־live session של המערכת, עשיתם התאמות לטעמכם וכעת אתם ניגשים להתקין בידיעה שתצטרכו לשוב ולעשות את השינויים שעשיתם במערכת החיה. לא עוד! ב־MX-15 יש אפשרות שההתקנה תשמור שינויי תצורה ותָכנות שהותקנו במערכת החיה! זה ממש מגניב.

ייבוא התצורה של המערכת החיה!
ייבוא התצורה של המערכת החיה!

שאר ההתקנה קצת בעייתית למתחילים, כי היא שואלת יותר מדי שאלות שמשתמש מתחיל לא בהכרח ידע לענות עליהם (איפה להתקין את grub, שם domain ועוד). בגדול, ברוב המקומות ניתן להשתמש בברירת המחדל, אבל בעיני זאת נקודת חולשה.

המערכת כפי שמקבלים אותה:

ברוכים הבאים
ברוכים הבאים

‏MX-15 מגיעה בתצורה הגרפית שנראית פה. אני לא מת על הפנל האנכי באופן אישי, אבל אחד הכלים שמגיעים עם המערכת מאפשר לקבל פנל תחתון בקליק אחד (כמובן, זה Xfce אז ניתן לשנות את הפנל ידנית בלי קושי רב, אבל למה להתאמץ אם אפשר לקבל את זה בקליק?). בנוסף, יש בפנל כלי ייחודי של MX-15 לנתוני מערכת. כמובן שניתן להסיר אותו ולהשתמש בכלים המובנים של Xfce אם מעדיפים, ואני מודה שלא ראיתי ייתרון מיוחד שלו על הכלים הרגילים, אבל הוא גם לא מפריע (אני מאמין שהוא פותח בשביל לאפשר את הפנל האנכי, כדי שכל השירותים השונים יסתדרו שם בצורה טובה, אבל כשמשתמשים בפנל אופקי זה לא ממש משנה).

פנל אופקי
פנל אופקי

עדכוני תָכנה

עם התחלת העבודה תראו את האייקון של עדכוני התכנה. זאת מערכת עדכון מאוד בסיסית. בסה"כ כסות גרפית דקיקה ל־apt-get dist-upgrade, אבל היא עושה את העבודה, ונותנת אפשרות נוחה לעדכון תכנה.

עדכון תכנה
עדכון תכנה

כלים ייחודיים

כאן מרוכזים הרבה מהכלים המיוחדים של MX-15
כאן מרוכזים הרבה מהכלים המיוחדים של MX-15

בהפצה כלולים לא מעט כלים ייחודיים. אמנה בקצרה וארחיב על חלקם.

  • כלי לניהול נוח של נגן Flash עדכני לפיירפוקס וכרומיום.
  • כלי לעבודה עם כרטיס רשת אלחוטי של Broadcom, שידועים בתפקודם הלא ידידותי בלינוקס (אני יכול להעיד שמחשב נייד שיש לי עם כרטיס ברודקום עתיק, עבד ישר מהקופסה, כשבלינוקס מינט למשל נדרשתי לחבר אותו למקור אינטרנט אחר ולחפש דרייברים קנייניים).
  • כלי לעריכת התפריט של Xfce (אני מודה שלא ראיתי ייתרון משמעותי שלו על הכלי המובנה Menulibre שכלול ב־Xfce).
  • כלי לניהול משתמשים.
  • כלי לתיקון הבוטלואודר(!).
  • כלי להתאמת האוריינטציה של הפנל.
  • כלי שמאפשר להפוך את המערכת הקיימת ל־iso שניתן להפעיל כמערכת חיה ואף להתקין על מחשב אחר(!!!).
  • כלי ליצירה של Bootable USB.
  • כלי להתקנה אוטומטית של קודקים בקליק אחד (הוא מתקין הרבה, ועדיין חסרים כמה שאני ממליץ להתקין ידנית. על כך להלן).
  • כלי לניהול מאגרי תכנה (בעיני הוא בסיסי מדי, ומאפשר רק לכבות או להדליק מאגרי תכנה שכבר כלולים ב־‎/etc/apt/sources.lists.d/‎. היה רצוי להוסיף לו אפשרות להוסיף מקורות ישירות).
  • מתקין תָכנות בקליק אחד (עוד עליו להלן).
  • מתקין תָכנות בקליק אחד מתוך Debian Backports, מאגר התָכנות העדכניות של דביאן.
  • תכנה למציאת אפשרויות לשיתוף באמצעות SAMBA (שוב, בעיני בסיסית מדי. אבל הרעיון נחמד מאוד).
  • בתוך Settings של Xfce ניתן למצוא עוד דבר קטן שעשוי להיות שימושי, וזה Grub customizer, שהוא ממשק גרפי לניהול של grub. הניסיון שלי אתו לא מושלם, והוא מתקשה לעתים בניהול תצורות מורכבות של יותר משתיים–שלוש מערכות הפעלה. מצד שני, אני מניח שמעטים האנשים שמשתמשים בתצורות כאלה באופן קבוע.

תכנות ברירת מחדל מעניינות

ראשית, מקבלים מבחר נאה של תכנות אינטרנט ומדיה עדכניות: Firefox ו־Thunderbird זה מובן מאליו וסטנדרטי, אבל כלולים גם VLC עדכני (2.2.4), Clementine עדכני למדי (1.2.3) וגילוי נפלא (בעיקר למשתמשים במערכות חלשות) נגן בשם SMTube שמחפש סרטונים ביוטיוב ומזרים אותם דרך VLC, דבר שמאפשר להזרים סרטונים ב־720p אפילו על מחשבים חלשים במיוחד (נטבוקים עם מעבד אטום – יש לי כמה כאלה – זוכים לעדנה).
המערכת מגיעה גם עם Asunder, שהיא התכנה המוצלחת ביותר שהתנסיתי בה בלינוקס ל־rip של דיסקי אודיו. אני מבין שהקהל לזה הולך ונעלם.
המערכת מגיעה עם ליברה אופיס 4.3, גרסה עתיקה למדי, שהיא זאת שעדיין ארוזה עם דביאן ג'סי. אני חייב להודות שאני לא ממש מוצא הבדלים בשימושיות בינה לבין גרסאות מאוחרות יותר, אבל בכל מקרה, ניתן לשדרג לליברה אופיס 5 דרך המתקין בקליק אחד.

בנוסף על כל האמור לעיל, המערכת מגיעה עם TLP, תָכנת אופטימיזציית הסוללה המצוינת, שמבטיחה להוציא את המיטב מהסוללה שלכם, בלי צורך בהתעסקות.

דברים מעניינים להתקנה בקליק אחד

  • דפדפנים. דפדפנים בכל מקום. מלבד פיירפוקס וכרומיום, יש גם את כרום, אופרה, Palemoon הקליל והאלגנטי (לחובבי גרסאות ישנות של פיירפוקס), Qupzilla עדכני ומהיר, TOR ועוד מגוון דפדפנים שמעולם לא ניסיתי.
  • Steam! הוא לא רק נמצא, הוא גם עובד מצוין.
  • Virtual Box עדכני כולל ה־Extension Pack!
Virtual Box
Virtual Box
  • ‏PlayOnLinux — זה אולי מובן מאליו, אבל הוא פה.
  • דרופבוקס.
  • Adobe Acrobat Reader! כידוע, אין יותר אקרובט רידר ללינוקס, אבל MX עדיין שומרים על הגרסה האחרונה (9) שאדובי הוציאו ללינוקס ב־2013. היא עדיין מתפקדת יפה, ויש שם כמה פונקציות שלא קל למצוא בקוראי pdf אחרים בלינוקס כרגע.
Adobe Reader
Adobe Reader
  • ‏TeamViewer.
  • OBS studio ו־SimpleScreenRecorder
    ועוד ועוד!

המלצות שלי להשמשת המערכת

יש דברים קטנים שהם גרפיים אבל בעיני ראוי לעשות אותם:
א. להפוך את הפנל לתחתון.
ב. על כותרת החלון יש כפתור של הפונקציה המיותרת roll up window שמעלימה את החלון ומשאירה רק את הכותרת. לא מבין למה זה טוב. ניתן לבטל את זה ב־settings>window manager>button layout.

דברים יותר עקרוניים, שאני מקווה שיתוקנו בעתיד:

קודקים:

מתקין הקודקים עושה עבודה יפה אבל אני ממליץ להתקין עוד כמה שעשויים להיות שימושיים. התקינו אותם כך:

sudo apt install gstreamer1.0-plugins-good gstreamer1.0-plugins-bad gstreamer1.0-plugins-ugly

עוצמת קול במערכת:

יש פה איזה באג מתגלגל כנראה מהמקור של pulse audio. הגדרת ברירת המחדל של הווליום במערכת גורמת בכל מיני אירועים (למשל, בכל סרטון שמנוגן ב־Kodi) לעוצמת הקול של כלל המערכת לקפוץ ל־100%. זה ממש דפוק. התיקון הוא די פשוט (והוא מיושם כברירת מחדל במערכות רבות, כולל לינוקס מינט ו־Arch)
לערוך את הקובץ:

/etc/pulse/daemon.conf

ולשנות את השורה:

; flat-volumes = yes

לשורה:

flat-volumes = no

שימו לב להסיר את ה־";".

לאחר אתחול הבעיה הזאת נפתרת. הצעתי כבר למפתחים לשנות זאת לברירת המחדל.

לסיכום

הפצה מעולה, מצליחה להיות גם קלה, גם ידידותית למדי (כאמור, לא למתחילים ממש…), גם יציבה וגם מספקת תָכנות עדכניות למדי. פיתוי לדילוג הפצה: 5/5 (יש לי שני מרכזי מדיה שהיא כבר מפעילה. אני עדיין עם מינט בנייח ונייד היום־יומיים. יש לי מקום בלב ליותר מהפצה אחת. פוליאמורי, אם תרצו). רוצו לנסות!

פתרון חופשי ונטול פרסומות לצפייה ביוטיוב באנדרואיד — 2 ביולי 2016

פתרון חופשי ונטול פרסומות לצפייה ביוטיוב באנדרואיד

טוב, יש לי טלפון חדש, אז שוב יש לי מרץ לעסוק באנדרואיד. באופן כללי, גם פה אני שואף לעבוד ככל הניתן על בסיס תכנה חופשית, ולכן אני משתמש הרבה במאגר האפליקציות החופשיות F-Droid.

באופן כללי אני ממליץ למשתמשים באנדרואיד להשתמש באפליקציה החופשית Adaway לחסימת פרסומות גלובלית. האפליקציה (כמו הרבה דברים טובים) דורשת הרשאת root כי היא עורכת את קובץ ה-host שאחראי על ההתחברות לדומיינים או משהו, וכך מונעת את הגישה לדומיינים של פרסומות… או משהו.

למרבה הצער, את הפרסומות באפליקציה של יוטיוב Adaway לא חוסמת.

הפתרון לכך הוא האפליקציה החופשית הנחמדה NewPipe והאחות שלה Share with NewPipe.

זהו למעשה קליינט ליוטיוב שעובד מאוד יפה, וניתן לפתוח באמצעותו קישורים ביוטיוב באפליקציות אחרות. האפליקציה עצמה לא מתחברת לחשבון המשתמש ביוטיוב, כך שלהרגלים שלי היא לא טובה לגלישה "סתם" ביוטיוב. לשם כך אני גולש ביוטיוב דרך פיירפוקס ורק פותח סרטונים בעזרת האפליקציה. זה עשוי או לא להתאים להרגליכם. נסו ותיהנו.

רדמי 3 פרו Xiaomi Redmi 3 Pro, המכשיר, פתיחה שלו, התקנת twrp, רום אירופאי ו־root — 1 ביולי 2016

רדמי 3 פרו Xiaomi Redmi 3 Pro, המכשיר, פתיחה שלו, התקנת twrp, רום אירופאי ו־root

[עריכה] חשוב לי להבהיר שלא כתבתי את הפוסט כמדריך אלא יותר כתיעוד של הצעדים שעשיתי. את רוב הדברים שעשיתי פה יש דרכים נוספות לעשות, ואולי חלקן יהיו פשוטות יותר לאחרים (למשל, שימוש בתכנה MiFlash, שאני לא מצאתי גרסה עובדת שלה, ושבאופן כללי לא ממש קסמה לי ברגע שהבנתי מה היא עושה). כן צברתי קצת ניסיון כתוצאה מההתנסות הזאת ואשמח לעזור למי שצריך. תרגישו חופשיים לפנות אלי.

 

שורה תחתונה לפני שאני נכנס לכל הפרטים של מה שעשיתי: המכשיר מקסים. מצד שני, אני לא יודע כמה אנשים יכולים להתמודד עם כל מה שעשיתי כדי לפתוח אותו ולהחליף רום, ובגרסה שקיבלתי אותו הוא לא מתאים לשימוש בעיני. תחשבו טוב טוב אם אתם רוצים התמודדויות מהסוג הזה, וקחו בחשבון שאני התמודדתי פה רק עם גרסה אחת של ג'אנק שמסתובבת בשוק.

ועוד הערה קטנה לשיאומי ש"נעלו את הטלפון כדי שמוכרים לא יוכלו לשים עליו זבל" — תאכלו תחת. גם קיבלתי זבל וגם היה לי קשה להסיר אותו.

הטלפון

חיפשתי לי טלפון חדש. הנה מה שכתבתי שאני מחפש בכמה קבוצות פייסבוק שעוסקות בטלפונים:

  1. סוללה מפלצתית שתתן לי יום של שימוש אינטנסיבי בקלות ואם אפשר יומיים – מוטב.
  2. אפשרות ידועה ופשוטה ל־Root, התקנת רקאברי מקוסטם ורומים, וקהילת מפתחים ערה. ספציפית, חשובה לי האפשרות להריץ Cyanogenmod, כי פונקציות הפרטיות והשליטה על ההרשאות של האפליקציות שיש בו חשובה לי.
  3. פונקציונליות בסיסית של ה־gps
  4. מחיר לא בשמיים (נגיד עד 1000 כולל מכס)

מה לא חשוב לי:

  1. ביצועים מדהימים: אני רוצה שהטלפון יעבוד חלק לגלישה באינטרנט. אני לא מריץ משחקים או גרפיקה או משהו כזה. השימושים הנוספים שלי בטלפון (סריקת מסמכים במצלמה, האזנה למוזיקה, צילום תמונות) עובדים לי באופן סביר אפילו במכשיר הנוכחי שלי (samsung galaxy s3 mini מקוסטם אך מסכן).

בונוס: אם יש מכשיר שידוע לכם שניתן לעשות לו Root והתקנת רקאברי מקוסטם מדסקטופ של לינוקס, זה יקל עלי (אבל זה לא דיל ברייקר. יש לי מחיצת ווינדוז כדי לעשות דברים כאלה אם צריך).

המכשיר שנקנה על בסיס ההמלצות שקיבלתי הוא רדמי 3 פרו.
קניתי אותו ב־banggood, חנות שמדווחת דיווח אמת על המלאי, כלומר, שבועיים אחרי ההזמנה הטלפון היה אצלי ביד! (ממליץ מאוד להציץ באתר http://www.glouds.com/ ולהשתמש בהמלצות ובקישורים שלהם לרכישה).
שילמתי עליו 160 דולר (כ־640 ש"ח) ולמרבה הצער עוד 250 ש"ח במכס… אבל לא נורא. המכשיר יפה וחמוד וכמה ימים של שימוש הראו לי שבשימוש האינטנסיבי שלי הוא בהחלט מחזיק יום גם אם אני בספק אם הוא יחזיק יומיים (יום ארוך מ־5:30 עד 23:00 בלי טעינה, וכאמור עם שימוש אינטנסיבי למדי בגלישה, ניווט וכו' הוא מסיים עם 18%—25%).

המכשירוש
המכשירוש

 

עוד תמונה של המכשירוש
עוד תמונה של המכשירוש

 

הגב שלו
הגב שלו

פתיחת הבוטלואודר ורוט

לרדמי 3 פרו של שיאומי יש אמנם בוטלואודר נעול, אבל שיאומי מספקים הסברים פשוטים למדי כיצד לפתוח אותו. אני לא אכנס להסברים הבסיסיים, כי הקישור הזה מסביר אותם היטב:
קישור 1: http://en.miui.com/thread-202290-1-1.html

(קישור 1 לא מסביר בבירור את העובדה שצריך להגיש בקשה באתר הבית כדי לקבל זכות לפתוח את הבוטלואודר http://en.miui.com, אחרי שנרשמתם מחשבון שפתחתם עם מספר הטלפון שלכם. הם שולחים את האישור ב־sms).

על המכשיר היה רום לא רשמי של מייואיי: Miui 7.9.2.0 LHOCNCL

הרום עצמו הוא סוג של ניסיון לא רע, של אחד המשווקים כנראה, לייצר רום בינלאומי. הייתה בו תמיכה טובה בעברית, חנות גוגל, תמיכה בטביעת האצבעות ובסה"כ הכול פעל. ואז, כדי להשלים את השמחה של הלקוח, הם כמובן דחפו פנימה כמה אפליקציות זדוניות שמקפיצות פופאפים… #פייספאלם. למה לעבוד כ"כ קשה על רום מוצלח ואז לחרבן עליו אלוהים יודע. כן, היו גם כמה באגים בתצוגה שגרמו לכך שבחלונות בחירה מסוימים (חלונות שיש בהם בחירה מרובה של אפשרויות בדפדפנים ותכנות) היה קושי או היה בלתי אפשרי לראות את הטקסט.

בנוסף לצרות האלה, הרום מנע את שיטות העדכון הרגילה שמופיעה בקישור 1. אפליקציית ה־updater שלו סירבה להתקין את רום המפתחים הסיני.

התחלתי לחפש דרך להתקין את רום המפתחים הסיני או את הרום הסיני הרשמי שלא דרך ה־updater (ידעתי שאת שניהם זה אמור להיות אפשרי להתקין גם עם ה־bootloader נעול). מצאתי את הנחיות האלה, כדי להתקין את הרום הסיני הרשמי:

קישור 2: http://xiaomitips.com/guide/how-to-flash-miui-fastboot-rom-on-locked-redmi-3/

למרבה הצער הקישור שם ל־miflash לא מביא ל־miflash ולא הצלחתי למצוא גרסה עובדת של התכנה (מצאתי גרסה שלו בפורמים באנגלית של xiaomi אבל היא לא עבדה לי). זה לא כ"כ חשוב כי הבנתי לבסוף שהכלי הוא בסה"כ כלי שמריץ סקריפטים של fastboot. אז ניגשתי יש למקור. בתוך הרום הסיני שבקישור 2 (ido_xhdpi_images_V7.2.7.0.LHPCNDB_20160129.0000.14_5.1_cn), אחרי שחילצתי אותו מהכיווץ הכפול, יש סקריפטים של fastboot לווינדוז ולינוקס. מאחר שזאת הטריטוריה הביתית שלי, חזרתי ללינוקס. כבר יש לי adb עדכני ו־fastboot שם. כדי להתקין adb ו־fastboot על מערכת מבוססת אובונטו 14.04 עקבו אחרי ההוראות כאן:

קישור 3: http://www.linuxslaves.com/2015/07/install-android-tools-adb-fastboot-on-ubuntu-linux.html

ראשית פתחתי את אפשרויות המפתחים בטלפון (בתוך "אודות הטלפון" מקישים עשר פעמים על גרסת ה־MIUI). לאחר מכן אפשרתי באפשרויות מפתחים את adb debugging ועוד דברים שנראו רלוונטיים (מודה שאני כבר לא זוכר. היה שם לפחות עוד משהו אחד שנראה לי רלוונטי, אם כי אני לא בטוח. אולי enable oem unlock. לא בטוח מה זה עושה, אבל זה נראה רלוונטי).

חיברתי את המכשיר למחשב. הרצתי

adb devices

כך הוא מחפש מכשירים מחוברים. המכשיר הקפיץ שאלה האם אני מאשר למחשב הזה לעשות debugging דרך usb. אישרתי לו.

ניסיונות להכניס את המכשיר ידנית למצב fastboot לא ממש צלחו. אז הכנסתי את המכשיר ל־fastboot mode עם הפקודה:

adb reboot-bootloader

לאחר מכן הרצתי את הסקריפט מהתיקייה שבה הרום מקישור 2 נמצא (הסקריפט בנוי כדי למצוא את האימג'ים שהוא צריך לצרוב לפי המיקום היחסי ולא המוחלט שלהם).

bash flash_all_except_data_storage.sh

הפקודה התקינה את הרום הסיני הרשמי. הידד! עכשיו הפעלתי את המכשיר ועדכנתי לרום המפתחים לפי ההנחיות המקוריות בקישור 1.

ברום המפתחים פעלתי לפי ההנחיות בקישור 1. כדי לפתוח את הבוטלואודר באמצעות התכנה MiFlashUnlock_1.1.0317.1_en.

עכשיו, עם בוטולואדר פתוח הלכתי להנחיות ההתקנה של xiaomi.eu, שהם קהילה בינלאומית שמפתחת רומים בינלאומיים שמבוססים על MiUi:

קישור 4: https://xiaomi.eu/community/threads/6-6-23.32335/

ההוראה הראשונה שלהם היא להתקין את הרקברי : TWRP_ido.zip דרך אפליקציית ה־updater. לצערי, רום המפתחים לא היה מוכן להתקין את twrp דרך ה־updater אז שוב חזרתי ל־adb ו־fastboot. קודם כל, חילצתי מה־zip של twrp את קובץ ה־img, חיברתי את הטלפון למחשב, ושוב הרצתי:

adb reboot-bootloader

ואז כשהוא ב־fastboot mode הרצתי:

fastboot flash recovery /path/to/twrp_ido.img

עכשיו היה לי twrp במכשיר. למרבה הצער הוא בסינית. למרבה השמחה, יש לי מספיק ניסיון עם twrp כדי לדעת איפה דברים נמצאים.

[עריכה] מצאתי דרך להחליף את שפת twrp  לאנגלית (פשוט חרשתי קצת על האפשרויות):

 

במסך הראשי הקישו על הכפתור השני מלמטה מימין (שאני מצביע עליו)
במסך הראשי הקישו על הכפתור השני מלמטה מימין (שאני מצביע עליו)
לאחר מכן, בשורה העליונה, הקישו על הסמליל הקטן שנראה כמו כדור הארץ (אני מצביע עליו)
לאחר מכן, בשורה העליונה, הקישו על הסמליל הקטן שנראה כמו כדור הארץ (אני מצביע עליו)
לבסוף, בחרו ב־English וגעו בכפתור הגדול (אני מצביע עליו).
לבסוף, בחרו ב־English וגעו בכפתור הגדול (אני מצביע עליו).

יש!

בעזרת twrp התקנתי את הרום של xiaomi.eu כלומר —(xiaomi.eu_multi_ido_V7.2.4.0.LHPCNDB_v7-5.1.zip) וגם עשיתי root עם BETA-SuperSU-v2.74-2-20160519174328.zip

כמובן, לסיים את ההתקנה ב־twrp ב־wipe של ה־data (אני לא עשיתי את זה בטעות בפעם הראשונה, כתוצאה מחוסר התמצאות בסינית. זה גרם התנהגות מוזרה מאוד כולל התעלמות מקיומו של כרטיס sim).

זה הכל בעצם. המכשיר מקסים אחרי שמתעלמים מרום הפח שהיה עליו בהתחלה. לצערי קורא טביעות האצבע לא עובד עם הרום שהתקנתי, אבל תכלס, למרות שזה נחמד, זאת לא פונקציה מרכזית מבחינתי, והסיבה שקניתי את הפרו ולא הרגיל הייתה בשביל האחסון וה־ram הנוסף (המכשיר אמור לשמש אותי לשלוש השנים הקרובות).

עוד הערה אחת, אמנם רציתי להתקין סיאנוג'נמוד, ונראה שכבר יש כמה גרסאות שלו שמסתובבות בשביל המכשיר, די התאהבתי בממשק של MiUI ויש לו פונקציות פרטיות והרשאות דומה לשל סיאנוג'נמוד (לסיאנו' עדיין יש יותר פונקציות שם…). בקיצור, נראה לי שאני נשאר אתו לעת עתה!

כלי ניטור הסוללה powertop שובר את הבלוטות' — 27 במרץ 2016

כלי ניטור הסוללה powertop שובר את הבלוטות'

לאינטל יש כלי די אדיר לניטור מצב הסוללה שנקרא "powertop". אממה, מסתבר שהוא המקור לצרות הבלוטות' שלי. עשיתי כל מיני ניסיונות ואם לומר זאת פשוט, הקליברציה שלו שוברת את הבלוטות' אצלי בצורה כזאת שרק בהתקנה מחודשת של המערכת הצלחתי לשחזר (דיסקליימר – לא מבין כלום בבלוטות'. אבל ניסיתי כמה דברים). בקיצור, אני כנראה אאלץ להסתדר בלעדיו, ואם זה יקצר את חיי הסוללה שלי בקצת – ניחא. כי האמת היא שלהתחבר לרמקול הבלוטות' בבית שלי ולנגן דרכו מוזיקה זה די כיף.

בשביל הרפרנס: יש לי כרטיס אלחוטי Intel Wireless-N 7265 (כן כן, כבר עמדנו על כך שמדובר בכרטיס בעייתי).

אני עובד על מינט Cinnamon 17.3 שמבוסס על אובונטו 14.04. אני כבר אומר שיש סיכוי שבגרסאות חדשות יותר של powertop אין את הבעיה הזאת (לא בדקתי את זה ספציפית כשהייתי על אובונטו מאטה 16.04 לכמה שעות, אבל אני די בטוח שהפעלתי את powertop ולא היו לי שום בעיות עם הבלוטות').